עמותות ומוסדות מסתמכים במידה רבה על גיוס כספים מתורמים כדי לתמוך במשימותיהם ולהשיג את מטרותיהם. עם תקציבים ומשאבים מוגבלים, חיוני לעמותות למצוא דרכים אפקטיביות ויעילות לגייס כסף. טלמרקטינג היא אחת מהשיטות לגיוס כספים, שיכולה להיות יעילה ביותר עבור גיוס כספים ובניית קשרים עם תורמים.
במאמר זה, נחקור את החשיבות של טלמרקטינג לגיוס כספים מתמשך וכיצד עמותות יכולות להפיק את המרב מכלי זה.
אז מה זה בכלל טלמרקטינג?
טלמרקטינג היא טכניקת שיווק הכוללת שימוש בשיחות טלפון כדי ליצור קשר עם תורמים ותומכים פוטנציאליים, בעיקר עבור בקשת תרומה.
לטלמרקטינג יש סוגי שיחות שונים, כמו "קולד ליד" – שיחת טלפון "קרה" לאדם שאינו בהכרח מכיר את הארגון או תרם לו בעבר, "שיחות חמות" – אדם עם סיכויים גבוהים לתרום, או בעקבות תרומות קודמות או בעקבות קשר לארגון ורצון לתרום, ו"שיחות המשך" לתורמים שכבר תרמו לארגון בעבר. מטרת הטלמרקטינג היא לייצר לידים, לבנות מערכות יחסים, ובסופו של דבר, לגייס כספים עבור הארגון.
מדוע טלמרקטינג חשוב לעמותות?
תגובה מיידית:
טלמרקטינג מציע משוב ותוצאות מיידיות. כאשר עמותה מתקשרת לתורם פוטנציאלי, לעתים קרובות ניתן לקבל תשובה מיידית בנוגע לתרומה המבוקשת, בשונה מפגישות רגילות עם תורמים בהן לא ברור האם תתקבל תרומה ומתי.
הדבר יכול להיות בעל ערך רב עבור ארגונים שצריכים לגייס כספים במהירות, או שישנם צרכים דחופים שדורשים מענה תקציבי.
עלות – תועלת:
לעיתים, טלמרקטינג יכול להיות דרך חסכונית עבור עמותות לגיוס כספים. בניגוד לשיטות גיוס כספים אחרות הדורשות השקעה משמעותית בחומרים או בפרסום, טלמרקטינג בסיסי דורש רק טלפון, תסריט שיחה, ותשלום שעתי עבור טלפן או טלפנית. אלמנט זה הופך אותו לנגיש גם לארגונים קטנים עם תקציב מוגבל.
כמובן במידה ומחליטים להקים מערך מסודר שיפעל בצורה קבועה ושיטתית, הדבר ידרוש משאבים גדולים יותר.
יתרונות בהקמת מערך טלמרקטינג מסודר בתוך הארגון, או בשימוש במיקור חוץ:
מומחיות:
עובדים המתמחים בטלמרקטינג יכולים לספק רמת מומחיות נוספת שאולי אין לטלפנים מזדמנים. הם מאומנים ורגילים לטפל בהתנגדויות, לענות על שאלות ולסגור עסקאות ביעילות, מה שיכול להוביל לשיעורי תרומות גבוהים יותר ולתוצאות טובות יותר.
יְעִילוּת:
עובדים במערך טלמרקטינג מסודר מחויבים אך ורק לביצוע שיחות אלו, מה שאומר שהם יכולים לבצע נפח שיחות גבוה יותר בפחות זמן. הדבר יכול להיות שימושי במיוחד עבור ארגונים שצריכים לגייס כספים במהירות או שיש להם צרכים דחופים, או שמעוניינים שהמערך יפעל לטובת גיוס כספים באופן קבוע וסדיר.
חשוב להגיד – ניתן בהחלט להקים מערך טלמרקטינג מסודר כחלק מהארגון, מערך שיפעל לאורך זמן ויספק תוצאות טובות כמו מערך חיצוני ואף יותר. הדבר תלוי באופי הארגון וביכולותו לתחזק מערך זה (אתם מוזמנים להתייעץ איתנו האם הארגון שלכם מתאים להקמת מערך טלמרקטינג פנימי).
אז איך יוצאים לדרך?
קודם כל – תכנון:
לפני תחילת קמפיין טלמרקטינג, העמותה צריכה להקדיש זמן לתכנון ולהתכונן. הדבר כולל זיהוי קהל היעד, יצירת תסריט משכנע והכשרת צוות או מתנדבים לבצע את השיחות. על ידי השקעת זמן בהכנה, הארגון יכול להבטיח שמאמצי הטלמרקטינג שלהם יהיו ממוקדים ויעילים.
פילוח והתאמה אישית:
כדי להפיק את המרב מהטלמרקטינג, צריכים לפלח ולסווג את רשימות התורמים ולהתאים אישית את השיחות ככל האפשר. על ידי התאמת המסרים לקבוצת תורמים ספציפית, ושימוש בשם התורם וההיסטוריה האישית שלו, ניתן להגדיל את הסבירות לתגובה חיובית.
מעקב אחר תוצאות:
צריכים לפקח ולעקוב מקרוב אחר תוצאות מסעות הפרסום הטלמרקטינג. הדבר כולל מעקב אחר מספר השיחות שבוצעו, מספר התרומות שהתקבלו וההחזר הכולל על ההשקעה.
על ידי ניתוח התוצאות של כל קמפיין, ארגונים יכולים לשפר ללא הרף את מאמצי גיוס התרומות ולבנות קשרים מתמשכים עם תורמים.
לסיכום, טלמרקטינג יכול להיות כלי רב עוצמה עבור עמותות המעוניינות לגייס כספים ולבנות קשרים מתמשכים עם תורמים. על ידי חיבור עם תומכים פוטנציאליים ברמה האישית, מתן משוב מיידי בנוגע לתרומה והיותו חסכוני (לעיתים), טלמרקטינג יכול לעזור לעמותות להשיג את מטרותיהן ולהשפיע בצורה משמעותית.
